דלקת בחניכיים עלולה לפגוע ברמת איכות החיים שלנו. אפילו בהנאות הפשוטות, כמו להתעורר בכיף ליום חדש, בגלל שצחצוח השיניים בבוקר כואב ולעיתים גורם לדימום בכיור, מראה לא נעים לפתוח בו את היום. גם לאורך היום, כשאנו מנווטים בין משימות יום העבודה שלנו, החניכיים המודלקות מלווות אותנו בכאב טורדני.
שלא לדבר על הארוחות, שפעם היו אירועים משמחים ועכשיו אנו נאלצים לאכול בזהירות כדי שלא יכאב ולא נמצא פס אדמדם על תפוח שנגסנו בו.
כשהגיע סוף כל סוף הזמן ללכת לישון, הכאבים והדימום שקורים כשאנחנו מצחצחים שיניים ועובדים עם החוט הדנטלי מזכירים לנו שחניכיים מודלקות זו לא חגיגה.
דלקת חניכיים משפיעה על כל היבט של חיי היומיום שלנו. המצב לעיתים לא דרמטי אבל לפני שהוא מידרדר, כדאי ליזום ביקור במרפאת השיניים לבדיקה ולטיפול בדלקת החניכיים.
מה זה דלקת חניכיים ואיך זה נראה?
דלקת חניכיים היא צורה נפוצה וקלה יותר של מחלת חניכיים (מחלה פריודונטלית), הגורמת לגירוי דלקתי של החניכיים מסביב לבסיס השיניים.
לא תמיד ניתן להבחין בקלות בשלבים המוקדמים של הדלקת, ולא כולם ירגישו סימפטומים; עם זאת, ככל שהדלקת תתקדם, התסמינים יהפכו ברורים וחדים.
הם עשויים לכלול אדמומיות או נפיחות בחניכיים, רגישות או כאב, חניכיים מדממות (במיוחד בזמן צחצוח או שימוש בחוט דנטלי), הרגשה של ריח רע מהפה (בגלל נוכחות של חיידקים), נסיגת קו החניכיים, שחושפת את שורש השן, ולעיתים אף לראות אבנית המופיעה כמשקע צהבהב או חום לאורך קו החניכיים.
מה גורם לדלקת חניכיים להופיע?
ישנם מספר גורמים לדלקת חניכיים:
כשמנסים לפרט את הגורמים לדלקת חניכיים, אנו מתייחסים לגורמים הספציפיים המובילים ישירות להתפתחותה. הגורם העיקרי לדלקת חניכיים הוא הצטברות רובד פלאק על השיניים ולאורך קו החניכיים.
כאשר הרובד – שהוא סרט דביק המורכב מחיידקים, חלקיקי מזון ורוק – אינו מוסר כראוי באמצעות שיטות היגיינת הפה הרגילות, כמו צחצוח ושימוש בחוט דנטלי, הדבק יכול לגרות ולהדליק את החניכיים, ולגרום לדלקת חניכיים. הצטברות הפלאק מספקת סביבה מתאימה לשגשוג של חיידקים מזיקים, מה שמוביל לדלקת של רקמות החניכיים.
מהם גורמי הסיכון לדלקות חניכיים?
גורמי סיכון לדלקת חניכיים הם מצבים, התנהגויות, או מאפיינים המגבירים את הסבירות של אדם לפתח את המחלה, אך לא בהכרח לגרום לה ישירות.
גורמי סיכון יכולים למשל להגביר את הרגישות לדלקת חניכיים בכך שהם יוצרים תנאים שמקלים על הצטברות הרובד, או על הופעת דלקת ברקמות החניכיים.
בין גורמי הסיכון הנפוצים לדלקת חניכיים אפשר למצוא היגיינת פה לקויה, עישון, תרופות מסוימות, שינויים הורמונליים, מצבים רפואיים, תזונה לקויה, נטייה גנטית ועוד.
בעוד שהגורם העיקרי לדלקת חניכיים הוא הצטברות רובד, הרי שנוכחותם של גורמי סיכון עלולה להחמיר את המצב או להגדיל את הסיכוי לפתח דלקת חניכיים מלכתחילה.
לדוגמה, מישהו עם היסטוריה משפחתית של מחלת חניכיים הוא בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת חניכיים בשל הנטייה הגנטית שלו, גם אם הוא שומר על היגיינת הפה.
מבחינה טיפולית, חשוב להבחין בין הגורמים וגורמי הסיכון. זאת, מכיוון שהבנת שני ההיבטים עוזרת לרופאים לזהות ולטפל בגורמי סיכון פוטנציאליים כדי למנוע או לרסן את התפתחות המחלה. שינוי או סילוק גורמי סיכון יכולים למלא תפקיד מכריע בהפחתת הסבירות להתפתחות מחלת חניכיים, ולקדם בריאות פה טובה יותר.
איך נדע האם אנו סובלים מדלקת חניכיים ?
זיהוי הסימנים והתסמינים של דלקת חניכיים יכול לעזור לקבוע אם סובלים מדלקת, ולהחליט לטפל בה. הנה כמה אינדיקציות נפוצות:
דלקת חניכיים יכולה להיות נוכחת בפה גם ללא תסמינים בולטים, במיוחד בשלביה המוקדמים. לכן מומלץ לבצע בדיקות שיניים סדירות לגילוי מוקדם, שכן רופאי שיניים יכולים לזהות סימנים של דלקת חניכיים עוד לפני שהתסמינים מתגלים.
טיפול בדלקת החניכיים
הטיפול בדלקת חניכיים נע בין אמצעים לא-פולשניים, המתמקדים בשיפור היגיינת הפה, ועד להתערבויות פולשניות יותר, הכל בהתאם לחומרת המצב והתגובה האינדיבידואלית לטיפול הראשוני.
אמצעים לא פולשניים:
- שיפור היגיינת הפה באמצעות צחצוח נכון, שימוש בחוט דנטלי ושטיפות במי פה.
- ניקוי שיניים מקצועי על ידי שיננית.
- הקצעת שורשים, שהיא ניקוי עמוק שנעשה על ידי רופא השיניים להסרת אבנית ורובד מתחת, ובכיסים של קו החניכיים.
תרופות:
- שטיפת פה אנטי מיקרוביאלית עם מי פה המכילים חומרים אנטי בקטריאליים כדי להפחית את כמות החיידקים המזיקים בפה.
- אנטיביוטיקה במקרים מסוימים כדי לשלוט בזיהום החיידקי ובדלקת.
טיפולים מתקדמים לא פולשניים:
- מריחת חומרי איטום דנטליים על משטחי הלעיסה של הטוחנות על מנת להגן עליהן מפני הצטברות פלאק ולהפחית את הסיכון לדלקת חניכיים.
- טיפול תרופתי מקומי.
התערבויות כירורגיות או פולשניות:
- ניתוח חניכיים במקרים של דלקת חניכיים מתמשכת או מתקדמת. ייתכן שיהיה צורך בכריתת חניכיים (הסרת רקמת חניכיים עודפת) או בניתוח דש (הרמת החניכיים לניקוי וטיפול באזורים עמוקים יותר).
- השתלת חניכיים במקרים בהם החניכיים נסוגו בצורה משמעותית. השתלת חניכיים לכיסוי שורשי שיניים חשופים.
סיבוכים אפשריים בדלקות חניכיים
אם דלקת חניכיים לא מטופלת (או לא מטופלת ביעילות), היא עלולה להוביל למספר סיבוכים פוטנציאליים החורגים מגבולות הפה.
- הדלקת והזיהום של רקמות החניכיים עלולות להתקדם למצב חמור יותר, ולגרום נזק למבנים התומכים העמוקים יותר של השיניים, מה שעלול להוביל לאובדן שיניים.
- דלקת חניכיים לא מטופלת עלולה גם ליצור כיסי זיהום ברקמת החניכיים, ולהוביל למורסות כואבות הדורשות ניקוז וטיפול אנטיביוטי.
- כאשר החניכיים נסוגות או מתרחקות מהשיניים עקב דלקת חניכיים מתקדמת, שורשי השיניים נחשפים, וכתוצאה מכך מתפתחת רגישות מוגברת לעששת.
- ריח רע מתמשך מהפה גם עלול להתלוות לדלקת חניכיים,
- מחקרים הראו קשר בין בריאות הפה לבריאות מערכתית; דלקת חניכיים לא מטופלת עשויה להגביר את הסיכון למצבים מערכתיים, כולל מחלות לב, סוכרת ובעיות נשימה.
דלקת חניכיים דרכי מניעה
מניעת דלקת חניכיים אפשרית בעיקר על ידי אימוץ אורח חיים בריא ונטרול גורמי הסיכון שצוינו קודם לכן. מדובר בהקפדה על היגיינת פה נכונה, מעקב תקופתי קבוע אצל רופא שיניים, שינוי הרגלי אורח חיים – כמו מעבר לתזונה מאוזנת והפסקת עישון – שתיית מים מרובה לאורך היום, ובנוסף, אימוץ טכניקות להפחתת מתח כרוני – למשל פעילות גופנית, מדיטציה וכו'..
