מהי מכתשית יבשה ולמה היא נחשבת סיבוך כואב?
מכתשית יבשה היא סיבוך אפשרי, גם אם לא מאוד נפוץ, לאחר עקירת שן. במיוחד זה עלול לקרות לאחר עקירת שן בינה. המכתשית היא המקום שבו בתוך עצם הלסת נמצא השורש של השן. לאחר העקירה וכחלק מהריפוי הטבעי נוצר קריש דם במכתשית. מטרתו של קריש הדם היא לכסות, לשמור ולסייע בריפוי של האזור. מכתשית יבשה פירושה שקריש הדם מתמוסס או כלל לא נוצר במידה המספקת והתוצאה היא שהעצם באזור העקירה נותרת חשופה ורגישה.
בדיוק מסיבה זו מכתשית יבשה נחשבת לסיבוך כואב ונקודת תורפה. העצם והעצבים במכתשית נותרים חשופים לאוויר, עלולים להיכנס למכתשית חלקיקי מזון, המקום חשוף לשתייה קרה שמעוררת כאב וחשוב לא פחות, המקום חשוף לחיידקים. המקום הרגיש חשוף לטמפרטורות משתנות, אוויר ונוזלים וחשיפה זו מעוררת גירוי של העצב ומכאן נובע כאב שעלול להיות חזק מאוד.
הכאב יכול להיות פועם, חד ובדרך כלל הרבה יותר מטריד ביחס לרמת הכאב הרגילה שאחרי עקירה. כמו כן הכאבים עלולים להקרין לעבר האוזניים, העין הסמוכה או לצידי הפנים סמוך למקום העקירה. שלא כמו רמת הכאב הנורמלית שלאחר עקירה, כאב נוטה להיחלש בהדרגה וקל לשכך אותו בעזרת גלולות לשיכוך כאבים, הכאב הנובע ממכתשית פועל אחרת.
הכאב עקב מכתשית יבשה מתחיל יומיים עד ארבעה ימים לאחר העקירה. הכאב עלול להחמיר במהירות וגם משככי כאבים לא מקלים עליו בצודה מספקת.
ד״ר מאיר ממרייב - טיפול במכתשית יבשה
- ניסיון של למעלה מ-25 שנים.
- דגש על טיפול אישי ומקצועי המותאם לצורכי המטופל.
- שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום רפואת השיניים.
- מחויבות למצוינות והקפדה על סטנדרטים גבוהים של שירות.
מהם הסימנים למכתשית יבשה שאסור להתעלם מהם?
ישנם כמה סימנים שלא כדאי להתעלם מהם:
- הכאב מחמיר במקום להיחלש – הכאב לא שוכך בימים לאחר העקירה, בניגוד לעקירה רגילה. הכאב במקום זאת מחמיר ומגיע לשיאו במקום להיחלש.
- כאב מקרין – הכאב שמאפיין מכתשית יבשה מקרין לאזורים סמוכים כמו אחת האוזניים, הצד של הפנים הסמוך לשן שנעקרה.
- קושי ללעוס ולאכול – הכאב נוטה להחמיר כשמנסים לאכול או לשתות. לעיתים אפילו נשימה מהפה שמכניסה אוויר קריר גורמת לכאב עז.
- צבע אופייני – ניתן לראות במכתשית את העצם החשופה שכן לא מכסה אותה קריש דם. צבע העצם בשונה מקריש דם הוא לבן אפרפר (במקום חום אדמדם של קריש דם).
- טעם לא נעים – ריח או טעם רע בפה נגרמים משילוב של דלקת ושאריות מזון שמצטברות במכתשית.
- לעיתים נראה נפיחות ואדמומיות בחניכיים סביב המכתשית או הפרשות ומוגלה מאזור המכתשית. כמו כן לעיתים תהיה עלייה בחום ותחושה כללית לא טובה כמו של מחלה.
מתי מדובר בכאב בלבד ומתי יש סיכון לזיהום?
מכתשית יבשה בפני עצמה איננה זהה לזיהום. זו דלקת של העצם החשופה, שעלולה לפתח זיהום בחלק מהמקרים. אם מופיע כאב ללא סימנים נלווים המאפיינים זיהום, כמו עליה בחום, נפיחות רצינית, הפרשות, הרי שהמכתשית לא מזוהמת. הכאב נובע מגירוי העצב החשוף ולא מזיהום חיידקי.
זיהום מאופיין בסימנים כמו חום שעולה מעל 38 מעלות, נפיחות ניכרת שעלולה להתפשט, הפרשה של מוגלה בצבע אופייני (הפרשה צהובה או ירוקה), ריח לא נעים וחזק, קושי לבלוע או לנשום, תחושה כללית של חולשה ומחלה.
מתי מופיעה מכתשית יבשה וכמה זמן אחרי עקירה?
מכתשית יבשה מופיעה ימים ספורים לאחר העקירה, כאשר השיא הוא סביב היום השלישי או הרביעי. בתוך פרק זמן זה קריש הדם שנבנה לאחר העקירה אמור להתייצב והאזור צריך להתחיל להתרפא. כאשר הקריש מתפרק או מתמוסס נראה את הסימפטומים האופייניים של מכתשית יבשה. הכאב מורגש באופן פתאומי וחד.
מטופלים שקודם לכן הרגישו שיפור הדרגתי מדווחים על כאב חזק ולא אופייני, שמתחיל בפתאומיות ולא נותן מנוחה. הכאב ממשיך להחמיר ואם לא מטפלים הוא לא שוכך מעצמו.
הגורמים העיקריים למכתשית יבשה
ידועים כמה גורמים נפוצים למכתשית יבשה:
- עישון - ניקוטין והעשן החם שמקורם בסיגריה פוגעים בזרימת הדם לאזור המכתשית. לכן קריש דם מתקשה להיווצר ולהתייצב והקריש שנוצר נוטה להתמוסס במהירות. לכן מומלץ להימנע מעישון לפחות בימים שלאחר העקירה.
- שטיפת הפה באגרסיביות - שטיפה מסיבית או שימוש בקשית שתייה בצורה לא נכונה בימים שלאחר העקירה עלולים לסלק את קריש הדם ממקומו הטבעי.
- התעלמות מהנחיות הרופא - למשל אם לא מחטאים את הפה, לא שוטפים עם מי מלח או מי פה טיפוליים (או לחילופין משתמשים ביותר מדי). זה עלול להפריע ליצירת קריש נורמלי או פירוק הקריש שנוצר.
- עקירה קשה - אם שורשי השן שנעקרה מאוד מפותלים או עקומים או אם העקירה כוללת שיני בינה תחתונות, הדבר מעלה את הסיכון להיווצרות מכתשית יבשה. בעקירות מסובכות העצם סופגת יותר נזק וקשה לגוף לייצר קריש גדול ויציב מספק.
- גורמים הורמונליים - מטופלות שמשתמשות באמצעי מניעה הורמונליים נמצאות בסיכון גבוה יותר למכתשית יבשה, בפרט אם העקירה חלה בימים מסוימים בזמן הוסת.
- זיהום - אם כבר היה זיהום באזור העקירה לפני כן, או שהפה באופן כללי לא מספיק היגייני בשל חוסר צחצוח שיניים כרוני, זה מגדיל את הסיכון למכתשית יבשה.
איך מטפלים במכתשית יבשה?
הטיפול במכתשית יבשה במרפאתנו נועד קודם כל להקל את הכאב וכן לזרז את ההחלמה התקינה. ראשית שוטפים בעדינות את המכתשית בתמיסה סטרילית. מסלקים מהמקום שאריות מזון אם ישנן, שוטפים חיידקים ורקמות פגועות. לאחר מכן, רופא השיניים מניח במכתשית גזה ספוגה בתמיסה לחיטוי והרגעת האזור.
הגזה או התחבושת מכסה את העצם החשופה ומפחיתה את הכאב בצורה משמעותית. את הגזה מחליפים לפי הצורך אפילו בכל יום או יומיים, עד שהמכתשית מתחילה להתאושש והכאב יורד באופן ניכר. במקביל, הרופא יכול לתת מרשם למשככי כאבים חזקים ובמידת הצורך גם תרופות עם אפקט אנטי דלקתי. אם ישנו זיהום ניתן טיפול אנטיביוטי.
תוך כמה זמן הכאב עובר אחרי טיפול?
לאחר טיפול במרפאה רוב מטופלנו מרגישים הקלה משמעותית בכאב, בתוך מספר שעות. החומרים שהרופא מניח במכתשית מרגיעים את העצב ויוצרים "קו הגנה" באופן שמפחית את הכאב וגם שומר על האזור. לאחר מכן הריפוי הצפוי כשבוע או מעט יותר, כאשר הכאב ממשיך ונחלש בהדרגה.
המטופל עשוי להזדקק למספר החלפות של הגזה עם החומרים המרגיעים והמחטאים שמניחים במכתשית. משך הריפוי תלוי באופי העקירה, גודל המכתשית, גיל המטופל או המטופלת, בריאות הפה ובריאות כללית. מטופלים שמקפידים על ההנחיות כמו לא לעשן, שטיפת הפה רק לפי הוראות הרופא, מגיעים למרפאה לביקורת, יחושו את ההקלה בצורה טובה ומהירה יותר.
